איך מתמודדים עם דחיינות
ההצמדות למסכים המרצדים, היסח הדעת עקב הצלצולים למינהם, רעשים, תמונות מהירות, כולם ועוד מסיחים את דעתנו ומנמיכים לנו את היכולת להיות מפוקסים. זו תופעה יחסית חדשה וזרה בשלבי התפתחות האדם על הכדור, והיום יותר מתמיד היא ממכרת, מעודדת דחיינות וגזלנית זמן רצינית.
בכל מקום ובכל גיל, רואים את הבהייה במסך המרצד במשך זמן רב. אז אם רוצים להצליח ממש, עם ולצד קשיי והפרעת הקשב? בואו נצלול.
בואו נדבר על אחת מהתופעות המוכרות וידועות - דחיינות.
כן זו שמפריעה לכם בדרך להצלחה וגורמת למתח, לחץ ומבוכה שהיתם מעדיפים בלעדיה.
הפרעת קשב אינה חוסר של יכולת הקשב, או חוסר רצון, ההפך הוא הנכון, הרצון עז, אך הביצוע מתבטא בדחיינות, לפעמים דחיינות כרונית ממש, וזה מאוד מתסכל(יש מספר סוגי דחיינות).
יש אומרים שהכל תלוי בכם, אך הניסיון שלי מלמד שקימת אשלייה באמירה זו. כי מה שתוקע זו אשליית המוטיבציה לביצוע ועוד משהו בהרגלים שאימצנו לאורך החיים ושני אלה צריכים שינוי.
המוח שלנו ממש לא אוהב לעבוד קשה, עצלן כזה, ומעדיף לפעול על מצב אוטומט, ולכן קשה לצאת מזה, אלא אם ממש רוצים ועובדים על התהליך.
שיטה א' ממש פשוטה - והיא לא לחכות לרגע המטיבציה כי היא לא תגיע... כי זה לא יקרה אנחנו דוחים. הפתרון הוא לומר בקול רם את המשימה הכי מדויקת, פשוטה, ברורה ומצומצמת, ממש קטנה (חשוב מאוד), אח"כ יש לספור בקול רם עד 3 בשלוש בום לקום לבצע. מידית בשניה זו.
דוגמה: אני רוצה להאכיל את הדגים באקוריום. 1-2-3 בום ביצוע. אני רוצה לכבס את בגדי הספורט שיהיו יבשים למחר. 1-2-3 בום המכונה פועלת. אני רוצה לשלוח מייל ל.... 1-2-3 בום כתיבת המייל הנדרש וביצוע שלח.
שיטה ב' מענינת בפני עצמה ומאתגרת, כי היא מבוססת על למידה חדשה, היא שינוי של האוטומטים שלנו .
ההרגלים =האוטומטים שלנו הן למידות שסיגלנו לעצמנו במהלך החיים והן נשמרו כי הועילו לנו בד"כ. עזרו לנו לפעול ללא דילמה במה לבחור כעת. אבל כעת יש שהם מפריעים, אז משנים.
לא קל לשנות. המוח מתנגד הוא רוצה לעבוד במינימום השקעת אנרגיה. ואכן לעיתים אנו עושים זאת באימון האישי כאן בקישור.
אולי תרצו לנסות ולהכחיד את הדחינות עצמאית?
לצורך כך יש לפצח את האוטומט הבנתו ובניית אחד אחר מועדף לעת זו של החיים, זהו חלק מבגרות והבשלה, כדי להתמודד עם נושא הדחיינות באמצעות תרגול ממוקד יעד אחד וברור שתורם לי.
דוגמה: אני רוצה לצאת לריצת-אימון 3 פעמים בשבוע. אבל אני דוחה שוב ושוב.
מה עושים? מבררים למה אני רוצה לצאת לריצה? למה אני דוחה שוב? מה מעכב אותי? מה יסייע לי לזוז? איזה רגש מלווה אותי כאן?
לאחר ההבנה אפשר להצמיד את היציאה לריצה למשהו שאני מאוד אוהב כמו מקלחת חמה או צפיה למפגש חברים, אז קודם ארוץ ואחכ אבצע משהו שאני מאוד אוהב. אם לא ארוץ לא אבצע את הדבר האהוב.
שיטה ג' מאפשרת אימון מוחי בשילוב נוירופידבק המסייע לנו לבנות מנגנון חדש שמשפר את קשיי הקשב ובהם את הדחינות. הרי ידוע שהדחיינות היא חלק ממכלול ביטויים להפרעת הקשב שמתבטאת בקשיים ב'תפקודים הניהוליים' באונה הקדם מצחית. ניתן לראות פרוט נוסף כאן בקישור.
כלים טובים ודרכי התמודדות שתאמצו יתמכו ויסייעו לכם כמנוף להצלחה בדרישות החיים האינטנסיביים שלנו.
It always seems impossible until it’s done. – Nelson Mandela
בהצלחה:)
Comments