איך משפרים את איכות החיים בבית עם הפרעת קשב?
- ניהול הקשב-צעדים להצלחה| מירי להק
- 14 ביוני 2023
- זמן קריאה 2 דקות
עודכן: 7 ביוני
כן, זה אפשרי. גם אם להורים וגם לילדים יש הפרעת קשב.
משפחות רבות חיות בתוך מציאות מורכבת, אחד או יותר מהילדים עם הפרעת קשב – ולעיתים גם אחד או שני ההורים עם הפרעת קשב.
התוצאה שחיים בבית כזה מרגישים בכל תחומי החיים משעות הבוקר ועד בכלל.
ניהול שגרה, תקשורת, אכילה, תנועה, רגש, למידה, סדר יום, מוטיבציה, תשלומים, סדר עדיפויות, קניות, ניהול כספים וכדומה.
אבל החדשות הטובות יש דרך אחרת. אפשר ליצור בבית רווחה משפחתית לא תמיד זה מצליח בשלמות אבל חלק מהקושי מוסר ואז קל יותר להתמודד עם הדברים האחרים. השינוי עשוי להביא לרווחה, נינוחות, תחושת מסוגלות. לא בשלמות, לא תמיד - בהחלט מורגשת.
הפרעת קשב בבית יישום יומיומי, סיכונים ארוכי טווח
הפרעת קשב אינה רק עניין של לימודים בביה"ס. היא משפיעה על התפקוד היומיומי, הבריאות הנפשית, הדימוי העצמי, יחסי משפחה, ותפקודים ביצועיים. מחקרים מצביעים על כך שללא תמיכה – אנשים עם הפרעת קשב (ילדים ומבוגרים כאחד) נמצאים בסיכון גבוה יותר לנשירה ממסגרות לימוד ועבודה, התמכרויות, בדידות ותפקוד חברתי לקוי, התנהגות סיכונית בגיל ההתבגרות, תחושת כישלון, נידוי חברתי ודימוי עצמי ירוד.
ולמרות זאת – כשהמשפחה לומדת את ההפרעה לעומק ומקבלת ליווי מתאים, אפשר לראות שינוי דרמטי באיכות החיים.
אז איך באמת משפרים את החיים בבית?
המודל שאנו מציעים הוא מודל הוליסטי המבוסס על ארבעה מפתחות: תודעה – תזונה – תנועה – תרגול
תודעה: הבנה, קבלה והתארגנות
הצעד הראשון הוא הכרה: להבין זאת לא עצלות, לא חוסר אכפתיות ולא בעיית חינוך, אלא מצב נוירולוגי מתמשך. התודעה המשפחתית מאפשרת גיוס משאבים פנימיים, ופתיחות לאורח חיים תומך – ולא רק תגובתי.
תזונה: מוח רעב לא יתפקד
אנשים עם הפרעת קשב נוטים לאכול מתוק, פחמימות מהירות ומזון אולטרה מעובד. תזונה כזו מזיקה לקשב, לוויסות הרגשי ולתחושת השובע. אימוץ תזונה מותאמת – כמו התזונה הים-תיכונית – משפר לא רק את הבריאות, אלא גם את איכות התפקוד היומיומי.
תנועה: המוח צריך לזוז
ספורט, תנועה בטבע, משחק פיזי – כל אלה משפרים את תפקודי הקשב, את מצב הרוח, ואת הוויסות העצמי. הפעילות המומלצת: שעה ביום של פעילות מתונה-עצימה – לבד, בזוג או כל המשפחה יחד.
תרגול: אימון למוח ולתודעה
מיינדפולנס, נוירופידבק, אימון קוגניטיבי ממוחשב, CBT, קוג-פאן – כולם כלים מבוססי מחקר שיביאו לשינוי. חלקם נגישים היום גם בבית, אונליין, בליווי מקצועי. לפעמים, תרגול עקבי גם משפיע על מינון התרופה – בתיאום עם הרופא כמובן.
אבל כל זה לא תמיד מספיק.
בנוסף, שילוב של מעקב נדרש רפואי עם תרגול מותאם ומעטפת הוליסטית, יכול לגייס תפקוד גבוה יותר, טוב, פחות קונפליקטים, יותר תחושת הצלחה ודימוי עצמי חיובי.
אז מה עושים עכשיו?
✅ מבינים שאפשר לסייע במיוחד כעת, ומחזקים היבטים חיובים ✅ פונים לייעוץ שמבין גם ילדים, גם הורים וגם את הפרעת הקשב ✅ בונים יחד תכנית שמתאימה בדיוק לכם – ללא צורך בהוצאות עתק מיותרות ✅ מתחילים בצעד אחד קטן עם דגש על ארבעת ה-ת : תנועה, נשימה, תודעה, סדר יום – משהו אחד שבשליטתכם.
בהצלחה:)
מירי להק- יועצת אישית וארגונית וחברה בהנהלת איגוד היועצים הארגוניים. בעלת 'צעדים להצלחה, אימון הקשב'.
בהצלחה:)
תגובות