מתמודדים עם דחיינות

להצליח עם ולמרות הפרעת וקשיי הקשב!

האם יש קשר בין דחיינות להפרעת קשב? איך אפשר להפסיק לדחות כל הזמן?

רוצים להצליח? ברור כולם! אז אל תדחו דברים!

אבל איך עושים זאת?

בואו נכיר את התופעה הלא ממש נעימה, דחיינות, זו שמסכלת סיכויי הצלחה רבים, אך ברת שינוי.

הקשר בין דחיינות להפרעת הקשב.

ראשית, כולנו בחיים מידי פעם דחיינים, בחיי היום יום יש מצבים שהשגרה היום יומית מלחיצה, שיכולה לגרום לנו לשנות תוכניות ואת הסדר שבנינו לנו לביצוע ולמעשה דחינו אhרוע או משימה שקבענו.

אז מה הבעיה בעצם?

יש בין בעלי המקצוע ומנהלים שפועלים כך בקביעות, כדפוס שכיח החוזר על עצמו, באופן שבו הם דוחים את המשימות או המטלות. הם דוחים שוב ושוב עד שניה לפני תום המועד.

לעיתים (קרובות מידי) הם מגלים שעוד שנייה המשימה צריכה להיות מוכנה במלואה ואז בלחץ הרגע, בבהילות, בסערת רגשות, לעיתים דרמטית, הם מבצעים בהצלחה כזו או אחרת את המשימה.

בשיחה איתם, הם מודים בכנות שאילו הקדישו זמן ראוי לנושא הם היו מצליחים בו יותר אולי אף הרבה יותר. המשמעות מבחינתם שהפוטנציאל האישי לא מנוצל, היכולת גבוהה מהביצוע בפועל, התסכול וחווית ההחמצה תופסים מקום מכובד.

לדחיינות זו לעיתים נתן להגדירה גם כדחיינות כרונית, והיא מאוד מפריעה לאיכות החיים ולהצלחה האישית ורווחת בקרב אנשי הקשב.

דחיינות, דחיינות כרונית

עלולה לגרום לנזקים רבים במקומות העבודה, הלימודים, בחברת האנשים היקרים והקרובים. דחיינות זו ניתנת לזיהוי בקלות ומחייבת התייחסות לקושי הנ"ל. כמובן שאם קיים רצון להתמודד עימו מתוך הבנה כי התנהלות זו מזיקה אז יש סיכוי לסייע.

אנשי מקצוע שהדחיינות היא חלק מהחיים חווים אי נחת, תחושת כשלון וסיפוק ירוד עקב מאפייני דחיינותם.

מתמודדים עם דחיינות

תחושת חוסר יכולת ומסוגלות, לעיתים בשל קשיי וריבוי המשימות במיוחד אם הן משעממות או מאיימות.

פרפקציוניזם -השאיפה לשלמות מקסימלית תוך ניהול זמן לקוי - קושי בבניית שלבי העבודה ותיעדוף.

חוסר אבחנה- בין עיקר לטפל, שעמום בביצוע המשימה.

חרדה- ותחושת ערך עצמית ירודה (נטועה בעבר)מהווה גורם מעכב מביצוע.

גורמים פיסיולוגיים- כמו אנשים שהביצוע המיטבי שלהם נעשה אך ורק בלחץ זמן אופייני לרבים ולחלק מאנשי הקשב.

כל אלה אופיינים לאנשי הקשב.

דחיינות כגורם מזיק להתקדמות בעבודה.

כיום הפרעת הקשב היא שכיחה ואיננה רק למאובחני ADHD, היא קיימת אצל אנשים החווים עבודה שגרתית. תחושה של סוף יום באפיסת כוחות או תחושת סחרחורת. במיוחד בימים מתוחים ומאתגרים אותם אנו חווים כאן בארץ בתכיפות ולעיתים קרובות. אז מה עושים?

לשמחתנו ניתן להציע כיום אימון אישי ניהולי המסייע לנהל טוב יותר את היכולת האישית ולנתב למוח שלנו ערוצים חלופיים להתמודדות עם המשימות שאנו דוחים. הדחייה נובעת ממגוון סיבות אבל ההתמודדות איתה היא מרתקת.

בנוסף ניתן גם באופן טכנולוגי לשפר בקלות יחסית את מאפייני הקשב ואת מאפייני הדחיינות כחלק מקשיי הקשב בכל גיל ולהשיג הקלה בסימפטום המעיק הזה.

כמה מילים על הפרעת הקשב ADHD

בעידן המידע בו הקריירה מאתגרת ומחייבת, נדרשות פעילויות בהיבטים מגוונים (כלכליים, מקצועיים, חברתיים, בריאותיים) דבר המקשה על 'אנשי הקשב'. הפרעת הקשב מופיעה מהילדות בתחום התפקודים הניהוליים Executive Function.

להצליח עם הפרעת קשב?

כן בהחלט להצליח אפשר ובגדול. איך ומדוע?

כי כל אחד ניחן באין סוף יכולות שלאלו שאין הפרעת קשב אין אותם וגם לא יהיו לו.

רשימה חלקית, ספונטניים, מקסימים, מלאי חוש הומור, לוקחים בקלות, חברותיים ורגישים לזולת, בעלי אנרגיה, מסוגלים במקביל לעשות המון (לא תמיד לסיים חחחח, אבל כן), קשובים לכל רחש ורמז (לא תמיד יודעים להפריד בין עיקר לטפל) אבל קולטים הכל, חכמים, סקרנים, יכולים לצלול ראש לנושא מרתק ולדעת עליו המון. בקיצור עושר שאין שני לו.

אז אפשר לסייע ולהקל בקושי. איך? המשיכו לקרוא.

התפקודים הניהוליים

אופייניים לאונה הקדם מצחית, הם מעורבים במספר רב של משימות כמו היכולת ליזום ביצוע, להתמיד בביצוע המשימה עד לסיומה, לעכב תגובה בסיטואציה, לווסת תגובה, להבחין בין עיקר ולטפל ולא להיגרר לטפל. לנהל ולכוון את מעשיו בהתאם למטרות, בהקשר הענייני, הלימודי או החברתי.

בשעות הלמידה והעבודה התפקודים הניהוליים מסייעים בהפעלת זיכרון עבודה חזותי ומילולי, תכנון, יכולת בצוע, התארגנות וסיום מטלות נדרשות, רכישת כללים חדשים, יכולת קשב סלקטיבי ומתמשך ועוד.

בחיים החברתיים מאפשרים התפקודים הניהוליים שליטה עצמית, ויסות יצרים, רגשות ורצונות, דחיית סיפוקים, תגובה פרופורציונלית, יכולת לתכנן ולבצע מטרות ארוכות טווח תוך התייחסות ליכולת ולזמן האפשריים והימנעות מדחיינות ופעילות תחת לחץ זמן המניב לרוב תוצאה חלקית.

מרבית התפקודים הללו פועלים באופן אוטומטי, והאחראית על ניהולם היא קליפת המוח והאונה הקדם מצחית. אונה זו נחשבת למתוחכמת ביותר, צעירה יחסית, בעלת שליטה קוגניטיבית חשובה ומשמעותית מגיל הילדות ואילך. היא מבשילה בגיל 20 פלוס, ומתחילה לסגת לאחר גיל חמישים.

מי יכול לעזור לדחיינות ?

יכולים לקבל עזרה ויכולים להצליח עם אנשי מקצוע תומכים שיסייעו לכם ובתחומים בהם הם נופלים. כמו בירוקרטיה, ניירת, הנה"ח, לוחות זמנים, תעדוף, תכנון וסדר, תזכורות, התמדה וסגירת משימה, זאת על מנת להצליח להתמודד עם מאפייני היעילות והדחיינות.

מה יכול לעזור לדחיינות? תנו למוח להוביל!

שיטה א' נוירופידבק

מטרת אימון נתמך נוירו פידבק היא ללמד ולאמן את האדם לשלוט בגלי המח שלו באמצעות מתן משוב (=פידבק) חיובי לסוג רצוי של פעילות מוחית באמצעות מסך המחשב ובו משחקים וסרטונים.

האימון נשען על חקר המוח לאורך העשורים האחרונים ומתמקד באונה הקדם מצחית ובגלים האלקטרומגנטיים שהיא משדרת. מדמה כאימון בחדר כושר עם משקולות הרמה שמשקלן עולה אט אט. המחקר הפריך את ההנחה שהמוח אינו משתנה והיום ברור, כי המוח לומד ומשתנה כל העת. יכולת ההשתנות המוחית נקראת נוירוג'נסיס.

המשמעות היא, שבכל גיל ניתן לאמן את המוח שלנו לרכוש כלים והרגלים חדשים אשר יוכלו לסייע לנו בחיי היום יום.

זהו האימון המוחי – נוירופידבק - חדר כושר למוח Neurofeedback NFB

התחום מוכר משנות השבעים של המאה העשרים, נחקר רבות בעיקר במעבדות ובחקר.

כיום, קיימת ערכת/מערכת נוירו-פידבק פשוטה וקלה שמיועדת ומסייעת אך ורק לתחום הקשב והריכוז. היא מאושרת על ידי משרד החינוך בארץ ומתאימה לשימוש בכל גיל ומקום.

הערכה הייחודית והייעודית הזו מתאימה לתרגול לאנשי הקשב ולאלה שרוצים לשפר אותו.האימון ניתן לבצע באופן אישי או בקבוצה קטנה בכל מסגרת או ארגון.

המטרה בתרגול היא להניע את השיפור לקשב ולריכוז טובים יותר בתמיכת המאמן ובמאמץ של המתאמן. האימון ממש כמו שיעור פרטי, ולאחר כארבעה חודשים התהליך מסתיים. התוצאות מורגשות לרוב כבר לאחר מספר אימונים.

כל מי שמעוניין להצליח ולשפר את איכות החיים להיות יעיל ולצמצם את מאפייני הדחיינות האישיים שלו לשפר את הביצועים האקדמיים והמקצועיים. יכול לנסות את האימון בנוירו-פידבק שעשוי לשפר את הקשב והריכוז לקדם את היעילות ולצמצם את הדחיינות.  ניתן לראות פרוט נוסף כאן בקישור.

שיטה זו אינה פולשנית, אינה תלויה במתן טיפול תרופתי, ללא תופעות לוואי והיא תוצאה של מאמץ המתרגל בלבד.

היא עשויה לסייע לו להתמודד ולהצליח עם מאפייני התפקודים הניהוליים ובהם עם תופעת הדחיינות והשבחת היכולת לסיפוק מקצועי עקב צמצום תופעת הדחיינות ושיפור התפקודים הניהוליים האישיים.

הצעות לשיטות נוספות לעבודה עצמית

המוח שלנו ממש לא אוהב לעבוד קשה, עצלן כזה, ומעדיף לפעול על מצב אוטומט, ולכן קשה לצאת מזה, אלא אם ממש רוצים ועובדים על התהליך לאורך זמן.

 שיטה ב' ממש פשוטה - והיא לא לחכות לרגע המטיבציה כי היא לא תגיע... כי זה לא יקרה אנחנו דוחים. הפתרון הוא לומר בקול רם את המשימה הכי מדויקת, פשוטה, ברורה ומצומצמת, ממש קטנה (חשוב מאוד), אח"כ יש לספור בקול רם עד 3 בשלוש בום לקום לבצע. מידית בשניה זו.

דוגמה: אני רוצה להאכיל את הדגים באקוריום. 1-2-3 בום ביצוע. אני רוצה לכבס את בגדי הספורט שיהיו יבשים למחר. 1-2-3 בום המכונה פועלת. אני רוצה לשלוח מייל ל.... 1-2-3 בום כתיבת המייל הנדרש וביצוע שלח.

שיטה ג' מענינת בפני עצמה ומאתגרת, כי היא מבוססת על למידה חדשה, היא שינוי של האוטומטים שלנו .

ההרגלים =האוטומטים שלנו הן למידות שסיגלנו לעצמנו במהלך החיים והן נשמרו כי הועילו לנו בד"כ. עזרו לנו לפעול ללא דילמה במה לבחור כעת. אבל כעת יש שהם מפריעים, אז משנים.

לא קל לשנות. המוח מתנגד הוא רוצה לעבוד במינימום השקעת אנרגיה. ואכן לעיתים אנו עושים זאת באימון האישי כאן בקישור. אולי תרצו לנסות ולהכחיד את הדחינות עצמאית?

לצורך כך יש לפצח את האוטומט הבנתו ובניית אחד אחר מועדף לעת זו של החיים, זהו חלק מבגרות והבשלה, כדי להתמודד עם נושא הדחיינות באמצעות תרגול ממוקד יעד אחד וברור שתורם לי.

דוגמה: אני רוצה לצאת לריצת-אימון 3 פעמים בשבוע. אבל אני דוחה שוב ושוב.

מה עושים? מבררים למה אני רוצה לצאת לריצה? למה אני דוחה שוב? מה מעכב אותי? מה יסייע לי לזוז? איזה רגש מלווה אותי כאן?

לאחר ההבנה אפשר להצמיד את היציאה לריצה למשהו שאני מאוד אוהב כמו מקלחת חמה או צפיה למפגש חברים, אז קודם ארוץ ואחכ אבצע משהו שאני מאוד אוהב. אם לא ארוץ לא אבצע את הדבר האהוב.

כלים טובים ודרכי התמודדות שתאמצו יתמכו ויסייעו לכם כמנוף להצלחה בדרישות החיים האינטנסיביים שלנו.

It always seems impossible until it’s done. – Nelson Mandela

בהצלחה:)

צעדים להצלחה| מירי להק| אימון הקשב כדי להיות מצוין