קשיי קשב? לפעמים זו לא הפרעה – אלא תגובה נורמלית לעומס קיצוני

הקשב תחת מתקפה-כך תתמודדו עם עייפות קשבית.

באמצעות תרגילי נשימה מתאימים ניתן להקל, זמנית, על הקושי ולהחזיר את תחושת הנינוחות .

בעולם המודרני, העמוס בגירויים חיצוניים ופנימיים, קשיי קשב לא תמיד תוצאה של הפרעת קשב – אלא של עומס יתר זמני .

במצבים של מתח, חוסר ודאות או הצפה – כמו בזמן מחלה, קורונה, משבר כלכלי, מצב בטחוני או פשוט אירוע גדול שמצריך הרבה תשומת לב וקבלת החלטות כדי להוציא לפועל מרגישים מבולבלים, משותקים, הוזים, שוכחים כי המוח שלנו מתמודד עם עומס מידע חריג . התוצאה: עייפות, עצבנות, ירידה במוטיבציה הבסיסית, ולעיתים גם התנהגות אימפולסיבית או תגובתיות יתר.

מצבים העלולים לגרום לקשיי קשב

התחלואה העקיפה של הקורונה השפיעה בין היתר על יכולת הקשב של האנשים. בכתבה 9-5-22 של מכון ויצמן מונים את ההשפעות שנלוו לתחלואה, לאחר ההחלמה מקורונה, והן כוללות גם קשיי ריכוז והפרעת קשב. מצבים בהם קיים חשש קיומי הישרדותי, כגון מצב רפואי, כלכלי או בטחוני, עלולים  לגרום לחוויה זמנית של קשיי קשב.

זו תופעה שלרוב אין מדברים עליה, היא נכונה לכל גיל. היא משפיעה על כל אחד בחייו:  בלימודים, בבית, בעבודה, באכילה ובקשרים הבינאישיים. לאחר שחולפת תקופה זו, חוזר אט אט השקט והמיקוד.

דוגמה מוכרת: נהיגה בתנאים מורכבים

דמיינו נהג – צעיר או מבוגר – שנוהג ברכב חדש שרק קיבל, אולי עם אפליקציית ניווט פעילה, בכביש מהיר. על מה עליו לשים לב? מסכים, איתותים, צלילים והתראות ברכב ובחוץ, תמרורים, נתיבים, רכבים מסביב, פרסומות, הסחות חיצוניות בסביבה, גירויים מכל עבר.

האונה הקדם-מצחית (מעל הגבות,הפרה-פרונטלית) במוח נדרשת כאן לריכוז גבוה מאוד. לא פלא שאחרי שעה של נהיגה מרוכזת כזו , אנשים חשים עייפים לחלוטין – במיוחד בגיל הנהיגה הצעיר (עד גיל 24, כשאזורי הקשב עדיין מתפתחים) או בגילאי 50+ (אז מתחילה ירידה טבעית הדרגתית).

ירידה זו עשויה לגרום בנוסף לעייפות, גם ירידה במוטיבציה, נסיגה במצב הרוח, אי שקט  ועלייה בתגובות לא מבוקרות, כאכילה או התנהגות כביש אימפולסיבית וריגשית.

תרגול יכול לעזור  

בתהליכי למידה מצאו שניתן לתרגל, לחזק ולאמן את "שרירי" היכולת המוחית שלנו ולשפר את יכולת המיקוד-הפוקוס של תשומת הלב וגיוס שקט פנימי.

תרגול העשוי לצמצם את הסחות הדעת מאירועים שאינם במיקוד. זהו תהליך שעם הזמן ולאחר תרגול, יכול לסייע לצמצם את המוסחות ולהגביר את המיקוד והקשב. גם כאשר מסביב יהיו הסחות שאינן רלוונטיות, ניתן יהיה לסלקן מתשומת הלב ולהתמקד.

מה עושים כשהמוח מוצף?

קודם כל – נושמים. תרתי משמע.

תרגילי נשימה עדינים, בקשב פנימי, עוזרים להרגיע את מערכת העצבים, לשחרר את העומס ולחזור לשקט.

תרגיל נשימה לשיפור ורגיעה

תרגיל נשימה פשוט – אפשר עכשיו:

 🍃 שבו בנוחות (או שכבו) ✋ הניחו יד שמאל על בית החזה ✋ ויד ימין על הבטן

🍃שאפו מהאף – נפחו את הבטן כך שיד ימין תעלה

 🍃 החזיקו את האוויר לספירה של 4 🍃 נשפו מהפה לאט – לספירה של 6  🍃

 🍃 חזרו על כך מספר פעמים שימו לב שאפשר גם "לגלוש" עם הנשימה – מהבטן אל בית החזה ובחזרה

 🍃 עשו זאת מספר דקות (לפחות 3 דקות )תוך כמה דקות – תחושת נינוחות חוזרת, ואיתה גם הקשב.

נסכם שקשיי קשב אינם תמיד הפרעת קשב.

זו תגובה נורמלית לעומס קיצוני – פיזי, רגשי או קוגניטיבי. כשהעומס יורד – המיקוד חוזר.

תרגול נשימה, ניהול עומס, והבנה עצמית – הם כלים פשוטים אך רבי עוצמה. והכי חשוב: לזכור שזה טבעי. זה אנושי. וזה עובר.

מירי להק- יועצת אישית וארגונית וחברה בהנהלת איגוד היועצים הארגוניים. בעלת 'צעדים להצלחה, אימון הקשב'.

 www.lahackpro.com