למה אני שוב דוחה - למרות שאני ממש רוצה להספיק?

אם גם אתם שואלים את עצמכם את זה שוב ושוב - אתם לא לבד! אתם חלק מקהילת אנשי הקשב.

למה אנחנו דוחים, שוב ושוב?

כולנו דוחים לפעמים. אבל כשזה עושה את זה לדפוס קבוע - זה כבר סיפור אחר. הדחקות לא עצלות— לרוב היא נובעת מתקשרות קוגניטיביות ורגשית עמוקה יותר, במיוחד אצל מי שמתמודד עם הפרעת קשב.

האם יש קשר בין דחיינות להפרעת קשב? איך אפשר להפסיק לדחות כל הזמן?רוצים להצליח? ברור כולם! אז אל תדחו דברים! אבל איך עושים זאת?

בואו נכיר את התופעה הלא ממש נעימה, דחיינות, זו שמסכלת סיכויי הצלחה רבים, אך ברת שינוי.

הקשר בין דחיינות להפרעת הקשב.

ראשית, כולנו בחיים מידי פעם דחיינים, בחיי היום יום יש מצבים שהשגרה היום יומית מחייבת שינוי או מלחיצה, שיכולה לגרום לנו לשנות תוכניות ואת הסדר שבנינו לנו לביצוע ולמעשה דחינו אhרוע או משימה שקבענו.

התוצאה ידועה ומרגישה לא טוב אצל כל אחד. עומס פנימי, תחושת כשלון, פער בין פוטנציאל לתוצאה.פגיעה בלימודים, בעבודה, בזוגיות.הספק חלקי, לחצים של הרגע האחרון, תסכול חוזר.

למה דווקא אצל אנשים עם קשב?

אצל רבים עם קשיי קשב, הדחיינות היא "תוצר לוואי" של קושי ב'תפקודים הניהוליים', תכנון ובנייה שלבי עבודה. ויסות רגשי ודחיית סיפוקים.התחלה של משימות שאינן מעניינות או שקשה לראות את סופן. נטייה לפרפקציוניזם שפוגעת במוטיבציה להתחיל בכלל.קושי לעבור מתכנון לפעולה בשל מגוון סיבות.

אז יש חדשות טובות אפשר ורצוי ללמוד לתפעל מחדש את הדחיינות. איך? היא לא גזירת גורל. אפשר ללמוד אותה ולתפעלה אחרת. ולמרות הכל היא נקודת פתיחה מצוינת לשינוי!

אז מה הבעיה בעצם?

יש בין בעלי המקצוע ומנהלים שפועלים כך בקביעות, כדפוס שכיח החוזר על עצמו, באופן שבו הם דוחים את המשימות או המטלות. הם דוחים שוב ושוב עד שניה לפני תום המועד.

דחיינות, דחיינות כרונית

עלולה לגרום לנזקים רבים במקומות העבודה, הלימודים, בחברת האנשים היקרים והקרובים. דחיינות זו ניתנת לזיהוי בקלות ומחייבת התייחסות לקושי הנ"ל. כמובן שאם קיים רצון להתמודד עימו מתוך הבנה כי התנהלות זו מזיקה אז יש סיכוי לסייע.

אנשי מקצוע שהדחיינות היא חלק מהחיים חווים אי נחת, תחושת כשלון וסיפוק ירוד עקב מאפייני דחיינותם.

אז מה עושים?

לומדים ומנתחים את האוטומט ומאתרים את הטריגרים מה בדיוק אתם דוחים? למה? משימות טכניות? מטלות רגשיות? דברים שמורידים ביטחון עצמי?

משנים הרגלים – לאט ובתמדה

שיטת "1-2-3-בום": נוסח מדויק של פעולה קטנה וברורה — ואז סופרים עד שלוש ומבצעים. כמו: "אני מדליק את המחשב כדי לשלוח מייל". 1-2-3-בום.

חיבור הרגל חדש להרגל קיים: “אני רץ → ואז מקלחת חמה (הפרס שלי)”.

יוצרים מנגנון תגמול – שפועל על המוח האוטומטי.

אימון מוחי - לשיפור תפקודי הקשב

טכנולוגיה עדכנית יכולה היום לשפר את הביצועים בפשטות ובמוח, גם בלי תרופות. לדוגמא: אימון בנוירו-פידבק (ללא מבצע לוואי), בו ללמוד לשלוט בגלי המוח – ולהשפיע על ביצוע, להתמיד ולסיים. מה עוד יכול לעזור לדחיינות? תנו למוח להוביל!

אימן מוחי

מטרת אימון היא ללמד ולאמן את האדם לשלוט בגלי המח שלו באמצעות מתן משוב (=פידבק) חיובי לסוג רצוי של פעילות מוחית באמצעות מסך המחשב ובו משחקונים תומכים. האימון נשען על חקר המוח לאורך העשורים האחרונים ומתמקד באונה הקדם מצחית מדמה כאימון בחדר כושר.

​להצליח למרות קשיי הקשב? מי שמתמודד עם הפרעת קשב ניחן בתכונות ייחודיות החסרות לרבים כמו

יצירתיות, קליטה מהירה, אינטואיציה רגשית, אמפטיה, חוש הומור, כושר התאוששות, והדחיינות חוסמת מלראות את התמונה הרחבה של היכולת שלכם. כדי להשתמש בכל זה לטובתכם - חשוב ללמוד להתמודד עם הדחיינות כי היא מעכבת אתכם מלבלוט במיטבכם.

זה לא קסם - אבל זה אפשרי.

כלים טובים ודרכי התמודדות שתאמצו יתמכו ויסייעו לכם כמנוף להצלחה בדרישות החיים האינטנסיביים שלנו.

It always seems impossible until it’s done. – Nelson Mandela

בהצלחה:)

צעדים להצלחה| מירי להק| אימון הקשב כדי להיות מצוין